#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. א האם לב&quot;ש ברכת המזון טעונה כוס?	תנא חדא (ר' יהודה) אליבא דב&quot;ש טעונה כוס, ותני ר' חייא אליבא דב&quot;ש אינה טעונה כוס.	ברכות נב.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. ב האם קודם נוטלים לידים ואח&quot;כ מוזגים את הכוס, או להיפך. ומה נחלקו?	"ב&quot;ש סוברים שאסור להשתמש בכלי שאחוריו טמאים [שניצוצות שכיחי] ולכן חוששים שמא ידיו יטמאו את המשקין שבאחורי הכוס והם יטמאו את הכוס, ולכן אומרים שקודם נוטלים לידים ואח&quot;כ מוזגים את הכוס. <p dir=""rtl"">ב&quot;ה מתירים להשתמש בכוס שאחוריו טמאים [שניצוצות לא שכיחי], ולכן אין בעיה שיטמאו אחורי הכוס, ואדרבה קודם ימזוג הכוס ואח&quot;כ נוטל לידים כדי שלא יטמאו ידיו במשקים שאחורי הכוס. ועוד אמרו ב&quot;ה לב&quot;ש שהכי עדיף, שתיכף לנטילה סעודה.</p>"	ברכות נב.		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: א כשמקנח ידיו במפה בסעודה האם מניחה על הושלחן או על הכסת? ובמה נחלקו?	"ב&quot;ש אוסרים להשתמש בשולחן שני ולכן אין חשש שהאוכל יפסל ע&quot;י משקין ולכן מניחה על השולחן ולא על הכסת שלא יטמאו ידיו מחמת משקין שנטמאו מהכסת.<p dir=""rtl"">ב&quot;ה מתירים להשתמש בשולחן שני ולכן יש חשש שיטמאו המשקין מהשולחן ויטמאו את האוכל ולכן אומרים שיניח על הכסת ולא על השולחן. והטעם שחששו לטומאת האוכלין יותר מהידים היא שאין נטילת ידים מהתורה כלל, (ע&quot;פ תוס' וע' רש&quot;י). </p>"	ברכות נב:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: ב האם מכבדים את הבית ואח&quot;כ נוטלים לידים או להיפך, ובמאי פליגי. וכיצד הלכה?	"ב&quot;ה אוסרים להשתמש בשמש ע&quot;ה, ולכן אין לחשוש שנפלו פרורים יותר מכזית על הריצפה שהשמש מרימם, ואפשר ליטול ידים ואח&quot;כ לכבד את הבית.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש מתירים להשתמש בשמש ע&quot;ה, ויש חשש שיהיו פירורים יותר מכזית, ולכן קודם יכבד את הבית ואח&quot;כ יטול לידים שלא יפסלו האכלים.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ר יוסי בר חנינא א&quot;ר הונא שכאן הלכה כב&quot;ש, ור' אושעיא מתני אפכא והלכה כב&quot;ה.</p>"	ברכות נב:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: ג מהו סדר הבדלה לב&quot;ש ולב&quot;ה, וכיצד נהגו העם?	"לר&quot;מ וכן הוא במשנתנו בש''א נר ומזון בשמים והבדלה ובה''א נר ובשמים מזון והבדלה, אבל ר' יהודה אומר לכו&quot;ע מזון בתחלה והבדלה בסוף, ונחלקו על המאור ועל הבשמים שבש''א על המאור ואח''כ בשמים ובה''א בשמים ואח''כ מאור. <p dir=""rtl"">א''ר יוחנן נהגו העם כב''ה אליבא דרבי יהודה.</p>"	ברכות נב:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב: ד כיצד נוסח ברכת מאורי האש לב&quot;ש ולב&quot;ה?	"ברא או בורא אפשר לומר כשניהם ששניהם משמע לשעבר.<p dir=""rtl"">ב&quot;ש אומרים מאור האש שיש אש אחת וב&quot;ה אומרים מאורי האש שיש הרבה מאורות באש.</p>"	ברכות נב:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: ה נר שלא שבת האם מברכים עליו ומה הגדר שלא שבת?<p dir=""rtl"">ישראל שהדליק משל נכרי ונכרי משל ישראל ונכרי מנכרי האם מברכים עליו?</p>"	"אין מברכים על נר שלא שבת, ולכן אין מברכים על נר של גוי, אבל אם לא שבת מחמת מלאכה של היתר מברכים עליו, ולכן נר של חיה ושל חולה וכן נר שדלק מערב שבת מברכים עליו.<p dir=""rtl"">ישראל מנכרי או נכרי מישראל מותר, שמברך על תוספת ההיתר, אבל גוי מגוי לא, גזירה משום גוי ראשון ועמוד ראשון.</p>"	ברכות נב:		ח' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: ו בשמים של גוים מפני מה אין מברכים עליהם?<p dir=""rtl"">היה מהלך חוץ לכרך והריח בשמים האם מברך עליהם?</p>"	"במסיבת גוים - אין מברכים, שסתם מסיבת גוים לע&quot;ז.<p dir=""rtl"">היה מהלך חוץ לכרך - אם רוב גוים אינו מברך, רוב ישראל מברך ור' יוסי אומר שאינו מברך שיש מיעוט שמקטירות לכשפים ומיעוט לגמר את הכלים והוי רוב שלא לריח.</p>"	ברכות נב:		ח' פרק
